חברת כלל -פורקס אווא פיננסי בע"מ נ' גולדפיש

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטתחנה פלינר) מיום 11.7.13 ולפיה נדחתה עתירת המבקשת לסלוק תובענה שהוגשה נגדה על הסף .

לטענת המבקשת בבר'ע , היא חברה ישראלית בשליטה מלאה של חברה המאוגדת באיי הבתולה להלן אווא המפעילה פלטפורמה מקוונת למסחר בשוק ההון אצלה פתח המשיב חשבון באמצעות טופס מקוון סטנדרטי המופיע באתר האינטרנט שלה הכולל תניית שיפוט זר ייחודית לפיה כל סכסוך הקשור במישרין או בעקיפין להסכם יוכרע באופן בלעדי בבית משפט מוסמך באנגליה.

לטענת המבקשת, המשיב אישר את ההסכם באופן אקטיבי וביצע קיבול כנדרש שאילמלא כן לא היה מתאפשר לו להפקיד כסף בחשבונו באווא ולסחור בפלטפורמה שהיא מפעילה. כאשר ההסכם קובע כי תניית השיפוט הזר חלה גם על טענות אל מול המבקשת.

לטענת המבקשת בבר'ע, בשנת 2011 הגיש המשיב תביעה נגדה בישראל תוך הפרת תניית השיפוט הזר להלן התביעה הראשונה. לטענת המבקשת התביעה הראשונה נמחקה על הסף בשל קיומה של תניית שיפוט זר לאחר שבית משפט קבע ממצא פוזיטיבי בענין תוקפו של ההסכם וכפיפותו של המשיב אליו. והוא (ביהמש) "עשה זאת בין היתר מכיוון שהמשיב הודה בכפיפותו להסכם באמצעות א. צירוף ההסכם לכתב התביעה. ב. הסתמכות על ההסכם לצורך הגשת התביעה בסדר דין מקוצר ג. הצהרה מחייבת כי החוזה נחתם בישראל. ד. חישוב נזקיו באמצעות המומחה מטעמו תוך הסתמכות על ההסכם."

לטענת המבקשת, הגיש המשיב תביעה כמעט זהה לתביעה הראשונה, להלן התביעה השניה ,כאשר הפעם הוא מצרף את ההסכם אך טוען כי אינו כפוף להוראותיו תוך החלפת האמת על פי גירסתו הראשונה באמת חלופית.

בקשה לסלוק התובענה השניה על הסף בטענה כי ההחלטה בתביעה הראשונה ולפיה המשיב כפוף להסכם משתיקה אותו מלטעון ההפך, נדחתה בהחלטה נושא הבר'ע דנן, החלטה מפורטת ומנומקת כדבעי ששורתה התחתונה היא "כי יש להמשיך ולברר בהליך הוכחות את מידת ידיעתו של המשיב ולאפשר לבא כוחו להעלות את כל טענותיו בנוגע לתוקפה של אותה תניית שיפוט וחוקיותה."

הלכה היא כי אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בהחלטה דיונית המורה על המשך בירורו של ההליך לגופו באשר לא נפגעת זכות מהותית של הצדדים ולא מדובר בנזק בלתי הפיך שלא ניתן לפצות עליו בהוצאות הולמות בתום הדיון. לטעמי הלכה זו מבחינת תכליתה גם קיבלה ביטוי בצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) תשס'ט 2009 סעיף 4.זאת גם נוכח סעיפים 7 ו- 9 לצו. (וראו גם לענין זה רע'א 368/13 הרשות הפלשתינית נ' אירנה ליטבק ואח') אוסיף כי לערכאה דיונית שקול דעת רחב בכגון דא ואם מצאה במקרה ספציפי זה שטוב יעשה אם יבוררו טענות בראיות בטרם יקבע ממצא נחרץ יש לכבד ההחלטה כל עוד אין בה שגיאה בולטת.

בין כה וכה , לא מצאתי שבהחלטה _התקפה רק לשלב זה של המשפט כאשר נשמרות למבקשת כל טענותיה הסיפיות עד תום הדיון- דבק פגם מהותי מן הסוג המחייב החרגת המקרה דנן מההלכה השוררת גם מבלי להיזקק לצו לגבי סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור וטעמיה של ערכאה דיונית אשר ביסוד התוצאה אליה הגיעה מקובלים עלי.

מכח סמכותי הקבועה בתקנות סד'א, אני דוחה את הבר'ע ללא צורך בתגובת הצד שכנגד.

אין צו להוצאות

המזכירות תודיע.

ניתנה היום, ד' חשון תשע"ד, 08 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: